כפר סבא
כְּפַר סָבָא היא עיר במחוז המרכז בישראל.
Government administration · Israel · 0 followers
Overview
כְּפַר סָבָא היא עיר במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כעיר ב-1 באפריל 1962. שטחה כ-14 קמ"ר, ובספטמבר 2019 התגוררו בה כ-101,456 תושבים על 37,613 בתי אב. כפר סבא היא מרכז מנהלי ומסחרי, של מוסדות חינוך ושירותי רפואה לאזור דרום השרון, ויש בה מרכז תעשייה גדול. העיר חברה בארגון פורום ה-15.
Interested in working with us in the future?
Follow to see new jobs and posts in your feed.
No news yet.
About
כְּפַר סָבָא היא עיר במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כעיר ב-1 באפריל 1962. שטחה כ-14 קמ"ר, ובספטמבר 2019 התגוררו בה כ-101,456 תושבים על 37,613 בתי אב. כפר סבא היא מרכז מנהלי ומסחרי, של מוסדות חינוך ושירותי רפואה לאזור דרום השרון, ויש בה מרכז תעשייה גדול. העיר חברה בארגון פורום ה-15.
Kaynak: Wikipedia · CC BY-SA 4.0
היסטוריה

מתקופת בית שני ועד המאה ה-20
יישוב בשם כפר סבא מוזכר לראשונה בכתבי יוסף בן מתתיהו בתיאור מלחמותיו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי:
בספרו מלחמות היהודים, מספר יוסף בן מתתיהו על הקמת העיר אנטיפטריס (לימים תל אפק):
משמעות השם "סבא" היא "הסב (אבי האב)" בארמית.
על פי התלמוד הירושלמי, הייתה כפר סבא קצה התחום שתלותו הכלכלית בנמל קיסרי הייתה רבה, עד כדי שהיו אמוראים שהתירו את הפירות בשוק כפר סבא ללא הפרשת תרומות ומעשרות, בהנחה שהם מיובאים מארץ אחרת ופטורים מתרומה (ירושלמי מסכת דמאי טז, ב). כפר סבא גם מוזכרת בכתובת רחוב בכתיב: "כפר סבה". העתק של הכתובת נמצא בתוך העיר.
כיום מזהים את מיקום כפר סבא של תקופת בית שני עם היישוב הערבי באותו שם, שהתקיים באזור שיכון קפלן של היום. עדויות על יישוב ערבי זה מצויות בכתביהם של הגאוגרפים הערביים אל־מֻקַדַסִי ונאצר כוסרו מהמאה ה-10. היישוב הערבי כפר סאבא נראה במפת ארץ ישראל שצייר האנגלי ויליאם וי (William Wey) ב-1462, אך הוא ממוקם בין הר תבור לטבריה. במפת הקרן לחקר ארץ ישראל מ-1880 מסומן כפר סאבא 2.5 קילומטר מערבית לקלקיליה. בתקופת המנדט הבריטי התגוררו ביישוב זה כ-800 תושבים, רובם בני שבט עֻבֵּידָיֶה השייך לברית שבטי אבו כישכ.
הקמת כפר סבא היהודית
בתחילה נוסדה כפר סבא על ידי דב וינברג, שבנה במקום את ביתו, כשבין פתח תקווה לחדרה היה "מדבר". במשך זמן מה שהה שם לבד עם משפחתו, עד שמאוחר יותר הצטרפו עוד תשע משפחות, שהפכו את המקום ל"מושבת בת" של המושבה פתח תקווה. כ-7,000 דונם מאדמות כפר סבא נרכשו ב-1892 על ידי קבוצת יזמים יהודים מפתח תקווה ובראשם יחיאל מיכל פינס וחתנו נח קרלינסקי. מטרתם הייתה להציע את האדמות למכירה ליהודים עשירים מהגולה; הרעיון היה לטעת מטעי שקדים בחלקות וכשהעצים יתנו פרי יעלו בעלי החלקות לארץ. למרות ניסיונות הפרסום דרך משרד שהוקם בפריז ובעיתונות היהודית של אותם ימים כדוגמת "המליץ", הקנייה התבררה כלא מוצלחת, שכן האדמות נמצאו במקום שומם, מוזנח ורחוק מכל יישוב יהודי. לאחר הכישלון רכש הברון רוטשילד את האדמות ב-1896, ובתחילת המאה ה-20 הן עברו לידי חברת יק"א שקיבלה מהברון את הטיפול במושבותיו. חברת יק"א ניסתה ללא הצלחה לגדל במקום יסמין לתעשיית הבשמים.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ספטמבר 2026 (אומדן), מתגוררים בכפר סבא 98,791 תושבים, מתוכם 96,540 תושבי ישראל (מקום 20 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה -0.2% בשנה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ד (2023-2024) היה 85.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2023 היה 17,488 ש"ח (ממוצע ארצי: 12,593 ש"ח).
הגירה שלילית ומיעוט ילודה הביאו בשנת 2025 לירידת מספר התושבים ממאה אלף, דבר שהביא לאיבוד מעמדה של כפר סבא כ"עיר גדולה", והסרתה מרשימת הערים הגדולות בישראל של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), לראשונה בישראל.
שכונות
שכונות מזרח העיר
שכונות מזרח העיר הוקמו בסביבת כפר סבא הערבית, שנודעה גם כ"נבי ימין". כבר בשנת 1949 התיישבו בבתים שנותרו מכפר סבא הערבית כ-100 משפחות מיוון, טורקיה, עיראק, איראן וצפון אפריקה, שהיוו את הבסיס להקמת מושב נווה ימין. באמצע שנת 1950 עברו רוב התושבים לבתים שהוקמו במושב נווה ימין, אך בכפר סבא הערבית נותרו 19 משפחות שנדחו מהצטרפות למושב בטענה של אי התאמה חברתית. בשנת 1952 הוקם שיכון קפלן למפוני מעברת כפר סבא, ובשנת 1962 הוקם שיכון יוספטל. בשנת 1965 נסלל כביש חיבור ישיר בין שכונות מזרח העיר ורחובות הגליל ובן יהודה במרכז כפר סבא. מני אז הוקמו שכונות נוספות שנועדו לחבר את שכונות מזרח העיר אל מרכז כפר סבא.
קפלן - את הרעיון להקים את השכונה העלה פנחס ספיר באמצע 1950. לצורך כך הוא ביקש מהממשלה להעביר לידי כפר סבא את האדמות הנטושות ולהלוות לה את הכספים הדרושים. אבן פינה לשכונה הונח על ידי דוד בן-גוריון ביולי 1951. השכונה הוקמה ב-1952 כשכונת בתים פרטיים של 28 מ"ר מצפון לכפר סבא הערבית, לצורך שיכון אנשי מעברת כפר סבא. הבתים כללו חדר וחצי ומטבחון. שירותי שדה ומקלחת היו מחוץ לבתים. בתחילה לא רצו אנשי המעברות לעבור לשכונה בגלל הדרישה שירכשו את הבתים במחיר שנראה להם יקר יחסית לאיכות הבתים, אך בתחילת נובמבר 1952 החלו הראשונים לעבור לשכונה. לאחר פינוי מעברת כפר סבא בראשית 1953 ופיזור תושביו ברחבי ישראל, פנו רבים מתושבי המעברה בבקשה להיכנס לשכונה. באוגוסט 1953 היו בשכונה בין 350 ל-500 יחידות דיור. בשנת 1954–1955 התלוננו התושבים על מחיר הקנייה והשכירות הגבוה לטעמם עבור הבתים, תוך ציון שאין בבתים ביוב וחשמל. בשנת 1955 התריע משרד הבריאות על המצב התברואתי הירוד בשכונה. בשנת 1959 הושג פשרה בין חברת חצרות הדר שהקימה את הבתים והמתיישבים על ערך הבתים והשכונה הועברה, בספטמבר 1960, לאחריות עמידר, שהתחייבה להוסיף חדר לבעלי משפחות גדולות ולהתקין מערכת ביוב בבתים. עם השנים הרחיבו התושבים את בתיהם. השכונה מאופיינת בבנייני שיכונים ישנים לצד בתים פרטיים חדשים.
יוספטל - השכונה הוקמה על ידי משרד העבודה והסוכנות היהודית ונועדה לכלול 1,000 יחידות דיור. הבנייה החלה באמצע 1962 ולאחר פטירתו של גיורא יוספטל, נקראה על שמו. השכונה מורכבת משיכוני רכבת בבנייני קומות ואזבסטונים. בתחילת מלחמת ששת הימים הופגזה על ידי הלגיון הירדני. בשנות ה-70 הייתה שכונת עוני של יוצאי צפון אפריקה ורומניה. ביוני 2021, הכריזה עיריית כפר סבא על תוכנית פינוי בינוי מקיפה של השכונה. התוכנית תכלול אלפי יחידות דיור חדשות, שטחים ירוקים, מבני מסחר ומבני ציבור לרווחת התושבים.
אתרים עיקריים
נבי ימין - מבנה קבר מן התקופה הממלוכית השוכן במזרח העיר באתרו של יישוב קדום. הקבר מיוחס לבנימין בן יעקב ומושך אליו מתפללים יהודים רבים. מעבר לכביש, אל מול נבי ימין נמצא מבנה קבר נוסף.
הח'אן – מבנה שהוקם בשנת 1906 ונהרס שלוש פעמים. כיום שוכנים בו משרדים של עיריית כפר סבא. בסמוך לו שני עצי אקליפטוס שניטעו לפני כ-100 שנה והבאר הראשונה של כפר סבא.
גן הזיכרון – במתחם נמצאים גם בית הקברות הצבאי וחלקת קבורה לחללי הגירוש הטורקי - פליטי תל אביב, שרובם נקברו אלמונים.
גן מנשה - גן בצפון-מערבה של העיר ובלבו גבעה שעליה נטועים עצים גדולים בני כ-90 שנה[דרושה הבהרה]. הברון פליקס דה מנשה רכש את הפרדס עליו ניצב הגן בשנת 1936, ותכנן להקים במקום את ביתו. עד שבנה אותו נטע בו גן גדול, אך הבית לא הוקם מעולם, והגן הפך לאחד הגנים הפרטיים הגדולים ביותר בארץ.
בית הפועלים עמל - בית הפועלים עמל ברחוב בן-גוריון מספר 57 הוקם ב-1936 עת פרוץ המאורעות, לאחר שהעיר נחרבה שלוש פעמים. הקמתו נועדה לסמן את האחיזה האיתנה בשטח. התכנון הופקד בידיו של האדריכל הצעיר אריה שרון, בוגר בית הספר באוהאוס. כל התושבים התגייסו לעבודות הבנייה, תרמו מכיסם לבנים וכ-300 ימי עבודה. הבניין מאופיין בשפה פונקציונלית-מודרניסטית והאולם מכיל 800 מקומות ישיבה. מיד עם חנוכתו באוגוסט 1937 נהפך הבניין למוקד חשוב של אסיפות שמשכו אליהן את כל הצמרת הפוליטית. לאורך השנים חגגו בתי הספר את טקסיהם וחגיהם באולם ותיאטרונים העלו בו הצגות. ב-1954 נבנה אגף נוסף בקדמת המבואה שכלל מזנון וקופות כרטיסים והמקום שינה ייעודו לקולנוע. ב-2003 נמכר עמל, בסכום מגוחך, בידי ההסתדרות, לחברת האחים אליהו, ומאז הוא נטוש. סביב הקולנוע יש גינה אשר תוכננה על ידי חתן פרס ישראל, מתכנן הגנים ליפא יהלום.
נחל הדס - נחל הזורם מדרום ליישוב ומהווה את אחד מיובליו של נחל קנה ולאחר מכן נחל הירקון. על אף שהנחל מוזנח ומוזרמים בו מי קולחין, הצמחייה הגדלה סביבו מהווה בית גידול ייחודי לאזור.
בית ספר אוסישקין - מבנה בית ספר שתוכנן על ידי האדריכל חתן פרס ישראל אריה שרון בסגנון הבינלאומי בשנת 1941.
חינוך ותרבות

בתחילת 1923 הובא לראשונה מורה לכפר סבא, עוד טרם היה מבנה מוכן לבית הספר. לאחר ארבעה חודשים עזב המורה ובשנה שלאחר מכן נעשה מאמץ לסדר בית ספר בהנהלת הוועד הלאומי. באוקטובר 1932 פרשה קבוצת הורים שלא היו מרוצים מהחינוך בבית הספר במושבה והם הקימו בית ספר נפרד, בו למדו כ-60 תלמידים. בנוסף, היה במושבה בית ספר של המזרחי. במהלך שנות ה-30 סבל בית הספר העממי בכפר סבא מקשיים תקציביים ובמרץ 1935 אף נסגר בית הספר על ידי מחלקת החינוך לזמן מה משום שוועד המושבה לא העביר אליה תקציבים. לבית הספר לא היה מבנה קבע והלימודים התנהלו בצריפים.
החינוך בכפר סבא היה ידוע במשך שנים רבות באיכותו ובאחוז הגבוה של המסיימים לימודי בגרות בהצלחה. בשנת 2011 הייתה כפר סבא מקום 20 בישראל באחוזי השלמת הבגרות עם 76.3%.
בשנת 2007 היו בעיר שישה-עשר בתי ספר יסודיים, שבע חטיבות ביניים ואחד-עשר בתי ספר תיכוניים. בתי הספר התיכוניים של כפר סבא משרתים גם את היישובים הקהילתיים כוכב יאיר, צור יגאל, כפר מל"ל, שדה ורבורג, נירית, מתן, מעלה שומרון, אלפי מנשה ועוד. כפר סבא קרובה לשני מוסדות להשכלה גבוהה: מכללת "בית ברל" והקמפוס של "האוניברסיטה הפתוחה" ברעננה. בית החינוך ע"ש זלמן שז"ר פועל ביחד עם הפועל כפר סבא לפיתוח דור חדש של שחקני כדורסל.
עיקר הפעילות התרבותית של כפר סבא מתרכזת ב"קריית ספיר". במתחם שני מבני ציבור. באחד, "היכל התרבות העירוני" בתכנון האדריכל זוכה פרס ישראל אריה אלחנני, מתקיימים מופעי תיאטרון, מוזיקה ומחול במסגרת מפעל מינויים, ושוכנים בו הספרייה העירונית, חדרי העיון למבוגרים, אתר ההנצחה לבני כפר סבא שנפלו במלחמות ישראל (יד לבנים) ואולם הראשונים המוקדש לתולדות כפר סבא. היכל התרבות שופץ ונפתח מחדש בשנת 2014. במבנה השני במקום, אשר תוכנן בשנת 1973 על ידי האדריכל מרדכי בן-חורין, שוכנים אודיטוריום למופעים בהיקף קטן יותר (נחנך ב-1976), המוזיאון הארכאולוגי של כפר סבא, הקונסרבטוריון העירוני, ספרייה וחדר העיון לילדים, וכן אולם ספורט.
תזמורת כלי הנשיפה כפר סבא, בניצוחו של נחמן יריב
המקהלה הקאמרית כפר סבא, בניצוחו של אהרון חרל"פ
ספורט

בכפר סבא מספר אולמות ספורט בבתי הספר ובקריית ספיר, אבל עיקר פעילות הספורט העממי והתחרותי מרוכזת לאורך הציר הצפוני של העיר, רחוב בן-יהודה. לאורך הרחוב וסביבו מצויים ממערב למזרח אולם הספורט ובריכת השחייה בבית ספר אונים, מגרשי אתלטיקה, המטווח העירוני, הקאנטרי קלאב, אצטדיון לויטה (אצטדיון הכדורגל העירוני) והספורטק. רחוב בן-יהודה עצמו הוא מסלול פופולרי להליכה ספורטיבית.
קבוצת הכדורגל של הפועל כפר סבא היא אחת הקבוצות הוותיקות בישראל. נכון לשנת 2026 משחקת בליגת העל. בארון הגביעים של הקבוצה צלחת אליפות אחת ושלושה גביעי מדינה.
קבוצת הכדורעף של הפועל כפר סבא – משחקת בליגת העל. זכתה באליפות אחת, ובשלושה גביעי המדינה.
קבוצת הכדורסל של הפועל כפר סבא משחקת בליגה הלאומית (הליגה השנייה).
קבוצת הכדורגל של "כפר סבא 1928" היא קבוצת אוהדים המנוהלת על ידי אוהדי הפועל כפר סבא אשר מאסו בניהולו של הבעלים יצחק שום. נכון לשנת 2026 משחקת בליגה א' (הליגה הדרומית)
קבוצת הכדורגל של בית"ר כפר סבא היא קבוצה שמשחקת בליגה ב' (הליגה הדרומית).
קבוצת הכדורגל "הפועל עליה כפר סבא" היא אקדמיית כדורגל אשר מפתחת שחקני כדורגל צערים.
קבוצת הפוטבול "כפר סבא הוקס" המשחקת בליגת התיכונים של הפוטבול הישראלי.
מועדון הקשתות "קשתי כוכב השרון" פועל במטווח העירוני.
בכפר סבא נמצא גם אחד מהסקייטפארקים הגדולים בארץ, העשוי מבטון שנבנה בשנת 2011.
תעשייה ומסחר
בכפר סבא שני אזורי תעשייה ואזורי מסחר ספורים. באזור התעשייה הוותיק שוכנים בין היתר מפעלי תעשייה כדוגמת "טבע", "סימונס" והמרכז של ערוצי הלוויין "yes", אזור "עתיר ידע" במזרח העיר משמש לתעשיית היי־טק.
אזורי המסחר נמצאים לאורך רחובה הראשי של כפר־סבא, רחוב ויצמן, במרכז הקניות בסמוך לכיכר העיר, "קניון ערים" שבעבר פעלה בו רשת בתי קולנוע גלובוס מקס, ובאזורי התעשייה שם הוקמו קניונים וחנויות ענק. בשנת 2009 נפתח בקצהו המזרחי של רחוב ויצמן, מרכז קניות "G", וב-2015 נפתח בו מתחם קולנוע מרשת "סינמה סיטי". ב-2014 נפתח "קניון כפר סבא הירוקה" ליד מחלף כפר סבא רעננה צפון וב-2016 נפתח קניון "אושילנד" באזור "עתיר ידע", ובו רשת הקולנוע הוט סינמה.
תחבורה
כבישים
כפר סבא שוכנת בין שני צירי תחבורה עיקריים. כביש מספר 4 ממערב וכביש חוצה ישראל (כביש מספר 6) ממזרח. בין שני צירים אלה נסלל כביש רוחב מספר 531 המאפשר כניסה נוחה לתוך העיר מדרום.
רכבת
תחנת הרכבת הראשונה באזור כפר סבא הוקמה בתחילת המאה ה-20 במזרח העיר על מסילת הרכבת חיפה-ירושלים (המסילה המזרחית) והייתה ידועה בשם תחנת הרכבת אייל או תחנת הרכבת קלקיליה. ב-1959 הוחלט על הקמת שלוחת רכבת חדשה מהמסילה המזרחית לאזור התעשייה כפר סבא, במטרה לשרת את המפעלים "סולפק" לערגול ברזל, המחסנים המרכזיים של מועצת שיווק הבטנים ואת בית האריזה של החברה לעיבוד תוצרת חקלאית יכין-חק"ל. השלוחה החלה לפעול ב-3 בינואר 1961 כאשר רכבת ראשונה הגיעה לבית האריזה. טקס החנוכה הרשמי של השלוחה ובית האריזה נערך ב-19 בינואר 1961.
ב-1990 הכינה חברת התכנון הצרפתית "סופרטו" תוכנית מתאר ארצית עבור רכבת ישראל, שכללה קו רכבת פרוורית חדש בין תל אביב לרעננה וכפר סבא (תוכנית שהושלמה רק בשנת 2020 עם הפעלת מסילת השרון לכל אורכה). בסוף 1990 הועלתה הצעה חליפת, על הקמת קו המבוסס ברובו על תוואי מסילות הברזל הקיים עד כפר סבא בלבד, כפתרון זמני עד הקמת התוואי המלאה. במסדרת תוכנית זו הוקמו שתי תחנות רכבת המשרתות את תושבי העיר. שתיהן שוכנות בין מסלוליו של כביש 531, בתחום השיפוט של הוד השרון בקרבת גבולה עם כפר סבא: תחנת הרכבת כפר סבא בקצה רחוב נורדאו בכפר סבא ותחנת הרכבת הוד השרון ברחוב סוקולוב בקטע המחבר בין שתי הערים. תחנת הרכבת כפר סבא – נורדאו נפתחה ב-13 באפריל 2003. תחנת הרכבת הוד השרון – סוקולוב נפתחה ב-2 בספטמבר 2006.
במסגרת פרויקט המסילה המזרחית החדשה צפויה להיפתח תחנת הרכבת כפר סבא צפון בשנת 2026.
רכבת קלה ומערכת אוטובוסים מהירה
כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב תוכננו שני קווים באזור כפר סבא:
הקו הוורוד - קו מערכת אוטובוסים מהירה (BRT) רוחבי, חוצה שרון ממזרח למערב, שיעבור מכפר סבא, דרך רעננה עד הרצליה.
הקו הצהוב - קו רכבת קלה שהיה אמור לחבר את כפר סבא, הרצליה, רמת השרון והשכונות הצפוניות של העיר תל אביב עם הערים רמת-גן, בני-ברק, גבעתיים והשכונות הדרומיות והמזרחיות של העיר תל אביב. אורכו של הקו תוכנן להיות 34 ק"מ והוא תוכנן לכלול 50 תחנות במפלס הקרקע בלבד. תחילה קוצר תוואי הקו הצהוב כך שהוא לא יגיע עד כפר סבא וב-2016 בוטל הפרויקט כולו לטובת הקמת רכבת תחתית.
סמל העיר
סמל העיר כפר סבא משקף את אופייה של העיר. במרכז הסמל מופיע הח'אן שהוא המבנה הראשון בכפר סבא, ומשמש כיום את עיריית כפר סבא. לצידו של הח'אן במרכז, נטועים שני עצי האקליפטוס שניטעו בשנת 1906. בסמל משולבים זה לצד זה מבני תעשייה, מבני מגורים ועצי הדרים אשר אפיינו את כפר סבא במשך שנים רבות. הסמל עוצב על ידי יעקב אבוקאי בשנת 1953.
שלטון מקומי
ראשי המועצה
אליהו אוסטשינסקי (1937 - 1939) – מוותיקי האיכרים במושבה. כיהן כנשיא המועצה הממונה של כפר סבא ללא זכות הכרעה.
אברהם קרן (קירכנר) (1939 – 1951) – נציג הסתדרות העובדים.
מרדכי סורקיס (1951 – 1962) – נציג מפא"י.
ראשי העירייה
מרדכי סורקיס (1962 – 1965) – נציג מפא"י. סורקיס שכיהן כראש מועצה וכראש העירייה הראשון של כפר סבא. פרש ממפא"י בשנת 1965 והיה מראשי רשימת רפ"י. מעשה זה לא התקבל בעין יפה בקרב תושבי העיר. לא עמדה לסורקיס זכות ראשונים והוא נכשל בבחירות לעירייה שנערכו בשנת 1965.
זאב גלר – (1965 – 1982) נציג מפא"י. אחראי לעיצוב דמותה המודרנית של כפר סבא. בשנת 1982 נפטר גלר במהלך ישיבת מועצת העיר. לאשתו, טובה גלר, הוענקה אזרחות כבוד בחודש דצמבר 2005.
יצחק ולד (1982 – 2003) – נציג מפלגת העבודה. החליט לא להשתתף בבחירות 2003.
יהודה בן חמו (2003 – 2018) – זכה בראשות העירייה בסיבוב בחירות שלישי. בפברואר 2018 התפטר עקב כתב אישום אשר הוגש נגדו.
ערים תאומות

גרמניה מילהיים על הרוהר, גרמניה (מ־1993)
הרפובליקה העממית של סין ג'ינאן, הרפובליקה העממית של סין (מ־16 ביולי 2007)
ארצות הברית קולומבוס, אוהיו, ארצות הברית
לקריאה נוספת
מנחם יצחק קליונר, מגילת כפר סבא, קורות הגולים בכ"ס, תרע"ד - תרע"ח. הוצאת מתתיהו אליהו ואחיו, 1919
שלמה אנגל, כפר סבא, 70 שנה לייסודה, הוצאת עיריית כפר סבא, 1973
כפר־סבא מרכז פליטי יפו ותל אביב, מזכרונות מנחם י. קליונר, תרע"ז–תרע"ט (1917–1918). בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך שני, פרק ק, עמ' 1055–1068.
יוסף קולודני, אלפיים שנה בכפר סבא - היסטוריה, קרטוגרפיה, אדריכלות, בנין ערים. הוצאת עיריית כפר סבא, 1987
שלמה מוסמן, "כפר סבא - השייח' סימן את הקניה בגרזן", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI).
מרדכי נאור, עיר לחיות בה, כפר־סבא בת 100, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2002
דן גלעדי, ימי כפר סבא, הכפר שהיה לעיר, הוצאת אריאל, 2011
קישורים חיצוניים
פרופיל כפר סבא נכון לשנת 2023 באתר הלמ"ס
גבעת צופית - סקירה גאוגרפית היסטורית, יהודה זיו, אתר המושב צופית
מרדכי נאור, https://files.ybz.org.il/periodicals/Cathedra/39/Article_39.8.pdf אסירי ציון מכפר-סבא, 1934 – פרק במאבק על עבודה עברית, קתדרה 39, אפריל 1986, עמ' 161-141
עירית עמית כהן, בין מערב למזרח: הברון פליקס דה מנשה - עסקן, יזם וציוני, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ' 71 - 98
נעמה ריבה, פעם, הירוק היה באמת ירוק: כפר סבא מזניחה את הקסם הישן שלה, באתר xnet, 19 באוקטובר 2013
מידע על אתר כפר סבא, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
מילות המנון כפר סבא לרגל שנת היובל מאתר זמרשת
כפר סבא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מפות היסטוריות של כפר סבא 1934 ו-1966 - אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
חגיגת פתיחת כבישים חדשים בכפר סבא. יומני כרמל, פברואר 1940
חגיגות היובל לכפר סבא, 1953, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
"כפר סבא, ערים ראשונות", סרט מערוץ ההיסטוריה על תולדות העיר, 2014
צילום אווירי של כפר סבא בדילוגי זמן על פני 37 שנים (1984 עד 2020), באתר Google Earth
Kaynak: Wikipedia – כפר סבא · CC BY-SA 4.0
History of modern Kfar Saba

The village of Kafr Saba was considered to be ancient Capharsaba, an important settlement during the Second Temple period in ancient Judea. It is mentioned for the first time in the writings of Josephus, in his account of the attempt of Alexander Jannaeus to halt an invasion from the north led by Antiochus, appears in the Talmud in connection to corn tithing and the Capharsaba sycamore fig tree.
Beginnings (1898–1913)
The Jewish moshav of Kfar Saba was established in 1898, following the purchase of land from the Arab village of the same name. Acquiring 7,500 dunams (equivalent to 1,668 acres in Ottoman Palestine, where a dunam equals 911.3 square meters), the endeavor faced initial challenges: the land was desolate, neglected, and distant from other Jewish settlements. Furthermore, the Ottoman pasha of Nablus, to whose governorate the land belonged, refused to give building permits, forcing the first settlers to live in huts made of clay and straw. They earned their living by growing almonds, grapes and olives. It was located approximately 3 km to the west of the Arab village of Kafr Saba. Despite attractive advertisements in Jerusalem and London, initial attempts to sell plots to private individuals were unsuccessful. Starting in 1903, Jewish workers resided on the site of Kfar Saba. A well was dug in 1906. Most of the manual laborers on the land were peasants from Qalqilya. The first colonists reused ancient building stones from the nearby ancient ruins of Sabye.
In 1910, an Arab guard employed by Jewish landowners shot at a group of Arab almond thieves from Qalqilya, killing one. An Arab mob then descended on Kfar Saba, beating residents, breaking and looting equipment, and taking two Jewish guards prisoner. The situation was defused when reinforcements from Petah Tikva arrived, and a peace was negotiated. This attack drew widespread public attention among Jews in Palestine and around the world, and it was subsequently decided to turn Kfar Saba into a permanent settlement, even without building permits. In 1912, the construction of twelve single-story permanent houses began along a route that is now Herzl Street. The houses were camouflaged due to the lack of building permits. Construction was finished in 1913.
Demographics
The 1922 census of Palestine listed the population of Kfar Saba as 14 Jews. By the 1931 census it had grown to 1,405 inhabitants, all Jews, in 395 houses.
In the 1945 statistics, the town had a population of 4,320 Jews.
According to the Israel Central Bureau of Statistics (CBS), in 2001, the ethnic makeup of the city was 99.9% Jewish and 0.1% Others. Additionally, there were 523 immigrant residents. Also according to the CBS, there were 37,000 males and 39,600 females in 2001. The population of the city was spread out, with 31.1% 19 years of age or younger, 16.3% between 20 and 29, 17.7% between 30 and 44, 20.2% from 45 to 59, 3.5% from 60 to 64, and 11.3% 65 years of age or older. The population growth rate was 2.0% for that year.
The city is ranked high on the socio-economic scale (8 out of 10).
Kfar Saba has a listed population surpassing 110,000 as of 2019.
The CBS reported that for the 2024 year, Kfar Saba ranked highest among all Israeli cities in job satisfaction, overall life expectancy, satisfaction with parks and green spaces, quietness, and general trust in others, and that there were no reported instances of fatalities from traffic incidents.
Economy

According to CBS, there were 31,528 salaried workers and 2,648 self-employed in Kfar Saba in 2000. The mean monthly wage in 2000 for a salaried worker was ILS 7,120, a real change of 10.1% over the course of 2000. Salaried males had a mean monthly wage of ILS 9,343 (a real change of 9.9%) versus ILS 5,033 for females (a real change of 9.7%). The mean income for the self-employed was 8,980. 1,015 people received unemployment benefits and 1,682 people received an income guarantee.
In May 2004 the exploration company Givot Olam Oil said that the Meged-4 oil well, located northeast of Kfar Saba, has exceeded original predictions and contains an extremely valuable deposit of oil.
Schools and religious institutions
Currently, in Kfar Saba there are 18 elementary schools (5 of them are religious elementary schools), 8 middle schools (2 of them are religious middle schools) and 11 high schools (4 of them are religious high schools). The high schools in Kfar Saba are divided to 3 groups: urban high schools (5), ORT high schools (2) and religious high schools (4).
Healthcare
Meir Hospital is located in Kfar Saba. Meir Hospital is a major medical center named for Josef Meir, the first head of the General Sick Fund. The hospital accepts all patients, Jews and Palestinians, including patients from cities within the jurisdiction of the Palestinian Authority, such as Qalqilyah.
Environmental issues

Kfar Saba has won multiple awards for environment protection efforts. Kfar Saba is also the site of Israel's first biofilter project.
Landmarks

Nabi Yamin
A Mamluk caravanserai complex, including the mausoleum of Nabi Yamin, is located by the Kfar Saba – Qalqilyah road. The site contains an inscription dated to the 14th century. The site has been associated with the tomb of Benjamin, son of Jacob. North of this complex is a smaller tomb whose cupola has been painted green and is being maintained by local Palestinian Muslims, who consider it the "real" tomb. Jews and Muslims venerate Benjamin. Kfar Saba is in the heart of Dan's tribal area, but there are traditions that explain why Benjamin's tomb is located in the land of the tribe of Dan. The traditional burial place of Simeon, son of Jacob, lies close to Kfar Saba. It is a small domed structure that sits in a field not far from kibbutz Eyal. According to Meron Benvenisti, the site was until 1948 only holy to Muslims, and Jews ascribed no holiness to it. Today the dedicated inscriptions from the Mamluk period remain engraved on the stone walls of the tomb but the cloths embroidered with verses from the Qur´an, with which the gravestones were draped, have been replaced by draperies bearing verses from the Hebrew Bible.
First well
The modern development of Kfar Saba started when water was discovered in the early 1920s. The first well was excavated at this time, followed by many others over the next two decades. The Kfar Saba Water Plant was founded to centralize the water supply system. The city's first well is located in the courtyard of Kfar Saba City Hall.
Amrami's dairy farm
The site of the dairy farm of Baruch Amrami, who transferred the administration of the Kfar Saba settlement from Petah Tikva to a local committee and founded the water company and the first bank of the village in the 1920s, is on the corner of Amrami and Rothschild Streets. The cowshed and Amrami's "office" are still standing.
Nordenstein house
Due to the lack of security during World War I, the settlement was abandoned. In 1922, the Nordenstein family returned and built the first defensible stone house. It took another two years for other families to return (mostly from Petah Tikva). The Nordenstein House is still standing on HaEmek Street, near the central bus station.
Archaeology

Remnants of an ancient Israelite village were discovered east of the city, and are believed to be the ruins of biblical Capharsaba. The Kfar Saba Archaeology Museum exhibits artifacts found in the region.
Architecture
Kfar Saba is characterized by residential buildings with red tiled roofs. The use of red tiled roofs is evident in all types of buildings: private homes, high-rise buildings, businesses and industry. There is a widespread use of porches with arches, especially in front of the stores at Weizmann and Rothschild streets.
In 2014, the Kfar Saba Municipality decided to oblige every contractor who wants to build in the city area to install "green roofs." The meaning of green roofs is that solar panels will be installed on the roof to generate electricity from solar energy or a vegetable garden will be planted.
Industry

Kfar Saba has one large industrial zone in the east of the city. It contains hi-tech offices and industrial plants, including Teva Pharmaceuticals' plant.
Transportation
Kfar Saba is served by Kfar Saba–Nordau railway station.
In popular culture
Kfar Saba was the primary filming location of FX's 2014-16 drama series Tyrant, which takes place in the fictional Arab country of Baladi.
Voting Patterns
In the 2022 election, 64 percent of voters in Kfar Saba voted for the parties of the center-left coalition led by Yair Lapid, while 33 percent voted for the parties of the right-wing coalition led by Benjamin Netanyahu and 0.4 percent voted for the Arab parties.
Kaynak: Wikipedia – Kfar Saba · CC BY-SA 4.0
