אום אל-פחם
אוּם אֶל־פַחֶם היא עיר ערבית-מוסלמית בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל.
Government administration · Israel · 0 followers
Overview
אוּם אֶל־פַחֶם היא עיר ערבית-מוסלמית בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1985. העיר שוכנת בחלקה על רכס אמיר ומזרחית לכביש ואדי עארה. העיר נמצאת ליד עין איבראהים, ליד ערערה ומוצמוץ.
Interested in working with us in the future?
Follow to see new jobs and posts in your feed.
No news yet.
About
אוּם אֶל־פַחֶם היא עיר ערבית-מוסלמית בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1985. העיר שוכנת בחלקה על רכס אמיר ומזרחית לכביש ואדי עארה. העיר נמצאת ליד עין איבראהים, ליד ערערה ומוצמוץ.
Kaynak: Wikipedia · CC BY-SA 4.0
פירוש השם
מקור שמו הנוכחי של היישוב בכמויות הרבות של הפחם שהופק בעיר במשך דורות ושימש, במקביל לחקלאות, כמקור ההכנסה העיקרי של התושבים. השם בתרגום מערבית משמעותו "אם הפחם" או "מקור הפחם". שם זה עלול כיום להתפרש בערבית באופן שלילי ("מקור השְחור"), ולכן מכנים אותה התושבים לפעמים "אום א-נוּר" (أمّ النّور – "מקור האור"). כפרים נוספים בשומרון נושאים שמות הקשורים בתעשיית הפחם, כגון פחמה (פחם), דיר אל-חטב ובאקה אל-חטב (חַטַבּ – בולי עץ להסקה).
גאוגרפיה
אום אל פחם חולשת על ואדי עארה. היא שוכנת על רכס הררי, ששיאו בהר אלכסנדר. רוב הכפרים הסמוכים הם כפרים ערביים–מוסלמיים. אום אל-פחם היא עיר גדולה ביחס לכפרים שסביבה, וכוללת מרכזים מסחריים רבים.
העיר שוכנת סמוך לגדר ההפרדה, דרומית-מערבית לעפולה וצפונית-מזרחית לכפר ערערה.
אום אל-פחם יושבת בחלקה על רכס אמיר (שהוא שלוחה של הכרמל), וכמה רכסי הרים מקיפים את העיר. פסגתו של רכס אמיר הוא הר אלכסנדר, הגבוה ביותר באזור, בגובה של עד 527 מעל פני הים. מיקומה הגבוה מקנה לעיר חשיבות אסטרטגית מיוחדת – היא משקיפה על עמק יזרעאל, עפולה, הרי שכם, הכרמל (אוניברסיטת חיפה, דאלית אל-כרמל, עספיא), חדרה, בנימינה, זכרון יעקב, ואפילו חוף קיסריה, שלו השפעה ותפקיד ראשי בתמיכה הצבאית ההיסטורית לאזור. העיר מתאפיינת בשפע של מעיינות מים הפזורים בשטחה.
היסטוריה
בחפירות ארכאולוגיות נמצאו באום אל-פחם והסביבה מערות ומבנים המעידים על יישוב קדום בן כ-5,000 שנה, החל מן התקופה הכנענית. כמו כן נמצאו כמה קברים מאותה תקופה בשכונת חִ'רְבֶּת אל-גַטְסֶה ועֵין א-שַעְרַה. ליד ח'רבת עין-זייתונה נמצאו עקבות של חאן קדום ומטבעות ערביים מתקופת בית אומיה. ביישוב קיימים גם שרידים של מספר טחנות מים עתיקות, וכן בית תפילה מוסלמי וקברו של שייח' איסכנדר בהר אלכסנדר. על-פי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, הקאדי בכפר סיפר להם ששייח' איסכנדר היה מלכם של בני ישראל, אך אחרים סברו כי שייח' איסכנדר הוא אלכסנדר הגדול.
תולדות הכפר
אום אל-פחם נכבשה בידי בלדווין הרביעי, מלך ירושלים, בסוף המאה ה-12. הוא קרא למקום "בודוראנה", על שם אחת מנסיכות הממלכה. שם זה נשמר עד היום ככינוי לשכונת עין-ג'ראר בעיר.
בשנת 1265 נכבש הכפר על ידי הסולטן ביברס, והוא מוזכר בכתבי ההיסטוריון המוסלמי אל-מקריזי במסמך חלוקת הרכוש בין ביברס לבין סגנו, הנסיך ג'מאל א-דין . תושביו התפרנסו מהפקת פחמי עץ מעצי החורש בסביבה, ומכאן שם הכפר. על פי אל-מקריזי, שטח הכפר השתרע עד לחוף קיסריה. בשנת 1596, לפי דפתר המס העות'מאני, נכלל הכפר בנאחיית שַעְרַא ומנה 24 בתי אב. התוצרת שחויבה במס כללה חיטה, שעורה, גידולי קיץ וזיתים, לצד הכנסות מעיזים ומדבורים, ועל בית בד לזיתים או לענבים שולם מס בסך 10,000 אקצ'ה.
במהלך המאה ה-17 ניהל השליט הדרוזי פח'ר א-דין השני מספר קרבות נגד האימפריה העות'מאנית סביב העיר, עד שהובס בשנת 1633 בקרב ליד חאצביא. הוא הוצא להורג יחד עם בני משפחתו באיסטנבול בשנת 1635.
בשנים 1836 ו-1852 ביקר בכפר חוקר המקרא האמריקאי אדוארד רובינסון במהלך ביקורו בארץ ישראל, ודיווח כי מתגוררות בו כ-30 משפחות נוצריות. ויקטור גרן ביקר בכפר בשנת 1870 וכתב כי מתגוררים בו ובסביבותיו כ-1800 תושבים והוא מוקף בגני נוי.
בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1883 נכתב כי בכפר מתגוררים כ-500 תושבים, בהם כ-80 נוצרים. הסוקרים, שעברו במקום ב-1872, תיארו כפר בנוי היטב מאבן היושב על אוכף ובו ארבעה מעיינות בצפון-מזרח, ומחולק לארבעה רבעים - אל-ג'בארין, אל-מחאמיד, אל-מחאג'נה ואל-אגבאריה - שבראש כל אחד מהם עמד שייח' משלו. הם ציינו גם שהמקום הוא היישוב החשוב באזור, שתושביו עשירים בבקר, בעיזים ובסוסים, ושסביבו גדלים זיתים והדרים.
אוכלוסייה
אום אל-פחם היא העיר הערבית השלישית בגודלה בישראל, אחרי רהט ונצרת.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ספטמבר 2026 (אומדן), מתגוררים באום אל-פחם 61,823 תושבים, מתוכם 61,749 תושבי ישראל (מקום 34 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה +1.7% בשנה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ד (2023-2024) היה 72.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2023 היה 7,624 ש"ח (ממוצע ארצי: 12,593 ש"ח).
יש בעיר ארבע חמולות גדולות (אגבאריה, ג'בארין, מחאג'נה, מחאמיד) שבכל אחת מהן משפחות רבות שלא בהכרח יש ביניהן קשר דם או קרבה.
מחאג'נה: אבו שַקרה, כילאני, טמיש, אבו רעד, בדיר, דעדוש, אבו גזאלה
מחאמיד: כיואן, מנאסרה, חמאמדֶה, כַּרם, ח'ד'ור
אגבאריה: בשיר, אבו סעאדֶה, מוסא, אבו סמרא, מסארווה, קרמטה, ח'ליפה, חביטי, חאג' דאוד
מסגדים ומקאמים
בכל אחד מארבעת הרבעים ההיסטוריים של העיר עומד מסגד במרכזו: מסגד אבו בכר באל-מחאמיד, מסגד אבו עוביידה באל-אגבאריה, מסגד אל-ג'בארין באל-ג'בארין, ומסגד עומר בן אל-ח'טאב - המכונה גם המסגד העומרי או מסגד אל-מחאג'נה - באל-מחאג'נה. נכון ל-2023 פועלים בעיר כשלושים מסגדים.
בעיר ובסביבתה פזורים מקאמים - מבנים שסימנו קברי שייח'ים שנחשבו קדושים - ובהם מקאם שייח' א-דיריני בבית הקברות של הג'בארין ומקאמי השייח'ים איוב, צאלח ומוחמד ברובע אל-מחאג'נה. מקאם שייח' תים, אף הוא באל-מחאג'נה, עמד על תלו עד שנת 1939, ואז החליטו התושבים להרסו כדי להרחיב את המסגד שקם סביב הקבר, הוא מסגד אל-מחאג'נה.
מבנה המקאם של שייח' איסכנדר, שנסקר ב-1994, מורכב משלושה חלקים: חצר בצפון שנכנסים אליה דרך שער במרכז קירה הצפוני, איוואן - אולם כניסה פתוח בקשת - וחדר תפילה מקומר בכיפה בגובה כארבעה מטרים, הנשענת על ארבע קשתות זווית בפינות החדר. לצד פתח החדר מחראב רדוד ומעליו כתובת מודרנית, ומצבת קברו של שייח' איסכנדר צמודה לקיר המערבי. הארכאולוג אנדרו פטרסן, שסקר את מבני האסלאם בשטח ישראל, ציין כי למעט מקאם זה כמעט שאין באום אל-פחם מבנים עתיקים.
כלכלה ותרבות
העיר אום אל-פחם נחשבת למרכז מסחרי לאזור ואדי עארה, עיר המושכת לקוחות מכל רחבי ישראל שקונים, בין היתר, רהיטים, דבר שהפך את העיר למקום המושך בעלי עסקים ומשקיעים. העיר מהווה מרכז למתן שירותים ציבוריים למשולש הצפוני.
רוב כוח האדם שבעיר מתפרנס מעבודות פיזיות כמו בניין, מסעדנות ובתי מלון.
בעיר פועלת מאז 1996 "הגלריה לאמנות אום אל-פחם" שהקים האמן סעיד אבו שקרה. בשנת 2007 העניקה העירייה מגרש שעליו מתוכנן לקום מוזיאון לאמנות ערבית בתכנון של אדריכל סנאן עבד אל-קאדר.
בעיר מופיעים שלושה עיתונים שבועיים: "אלפחמאוי", "אלמדינה" ו"אלמסאר". יש בה גם תחנת טלוויזיה מקומית בשם "מיס אלרים".
ספורט
באום אל-פחם פועלות מספר קבוצות כדורגל – עירוני סעיד, מכבי וביתר. המוכרת שבהן הפועל אום אל-פחם, אשר התפרקה בשנת 2009 וקמה מחדש לאחר כשנתיים. היא עלתה לראשונה לליגה הלאומית בשנת 2019 ונכון לשנת 2022 היא עוד משחקת שם. קבוצה נוספת, מכבי אום אל-פחם, מתמודדת בליגה א' צפון.
תחבורה ציבורית
על עיקר התחבורה הציבורית בעיר ובפרט על שני הקווים הפנימיים בעיר אחראית חברת קווים. בנוסף חברת הנסיעות והתיירות נצרת מפעילה קווים לנוף הגליל ולנצרת וחברת סופרבוס מפעילה קווים לחיפה, עפולה, ועמק יזרעאל. בנוסף לכך בכניסה לעיר עובר שירות חולף של חברת אגד שעוצר בכניסה אך לא נכנס לעיר עצמה. תחבורה בין עירונית מרוכזת במסוף אום אל פחם שממוקם בכניסה לעיר.
אתרוגי אום אל פחם
במאה ה-19 גודלו במקום אתרוגים שהיו ידועים בטיבם. כך למשל סיפר הרב יעקב הלוי ספיר שביקר שם ב-1853:
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אום אל-פחם (בערבית)
אום אל-פחם (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
פרופיל אום אל-פחם נכון לשנת 2023 באתר הלמ"ס
מידע על אום אל-פחם בקטלוג הספרייה הלאומית
צפריר רינת, אשפה סביב לה, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2007
"טעם העיר", ביקור באום אל-פחם, סרטון באתר יוטיוב, 2014
טלי חרותי-סובר, ערביי ואדי ערה מזהירים: "אם לנו לא יהיה טוב, גם לכם לא יהיה טוב, וזה לא איום", באתר TheMarker, 3 באפריל 2015
ג'קי חורי, משרד הפנים מערים קשיים, ובאום אל-פחם ממתינים עדיין לשמות לרחובות, באתר הארץ, 31 בינואר 2018
נטע אחיטוב, פמיניזם, מסורת ואוכל מצוין: סיור רמדאן באום אל-פחם, באתר הארץ, 28 במאי 2018
אייל לוי, "הערבי המטומטם לא גר פה עוד": אום אל פחם בין דו קיום לקיצוניות, באתר מעריב אונליין, 2 ביוני 2018
אמיר בן-דוד, "אנחנו הולכים למקומות טובים, למרות כל המכות שחוטפים בדרך", באתר זמן ישראל, 20 באפריל 2022
הדר חורש, כנגד כל הסיכויים, כאן ייבנו מגדלים, באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2025
Kaynak: Wikipedia – אום אל-פחם · CC BY-SA 4.0
Tarihçe
Kentin çevresindeki birçok arkeolojik alan, Demir Çağı'nın yanı sıra Pers, Helenistik, Roma, erken İslam ve Orta Çağ dönemlerine tarihlenmektedir.
1265 yılında Baybars'ın Haçlılardan bölgeyi almasıyla Ümmü'l-Fehm'in gelirleri Suriye'nin Memlük naibi Cemaleddin el-Necibi'ye verildi. 1517'de köy, Filistin'in geri kalanıyla birlikte Osmanlı İmparatorluğu'na dahil edildi. 16. ve 17. yüzyıllarda Ümmü'l-Fehm çevresi ile birlikte Turabay Emirliği'ne (1517-1683) aitti. 1596 yılı Osmanlı dönemine ait vergi kayıtlarında köyde 24 hanenin yaşadığı ve verginin buğday, arpa, zeytin ve keçi gibi ürünlerden toplandığı belirtilmektedir. Victor Guérin 19. yüzyılda köyü ziyaret ettikten sonra nüfusunun 800 civarında olduğunu belirtti.
Ümmü'l-Fehm, 1948 Arap-İsrail Savaşı'ndan sonra İsrail'in bir parçası haline geldi. İsrail ile Ürdün arasındaki sınır, köyün güneyindeki haritada çizilmişti. 1984 yılında şehir statüsü aldı. O tarihten bu yana Ümmü'l-Fehm, İsrail'deki İslami hareketin ve devlet ile Arap azınlık arasındaki gerilimlerin merkezi olarak bilinmektedir. Siyasette, başka bir yerdeki toprak imtiyazları karşılığında şehrin Filistin Ulusal Yönetimi altına devredilmesi olasılığı gündeme getirildi.
Kaynak: Wikipedia – Ümmü'l-Fehm · CC BY-SA 4.0
Etymology
Umm al-Fahm literally means "Mother of Charcoal" in Arabic. According to local lore, the village was surrounded by forests which were used to produce charcoal.
History

Several archaeological sites around the city date to the Iron Age II, as well as the Persian, Hellenistic, Roman, early Muslim and the Middle Ages.
Mamluk Sultanate
In 1265 C.E. (663 H.), after Baybars won the territory from the Crusaders, the revenues from Umm al-Fahm were given to the Mamluk na'ib al-saltana (viceroy) of Syria, Jamal al-Din al-Najibi.
Ottoman Empire
In 1517 the village was incorporated into the Ottoman Empire with the rest of Palestine. During the 16th and 17th centuries, Umm al-Fahm belonged to the Turabay Emirate (1517-1683), which encompassed also the Jezreel Valley, Haifa, Jenin, Beit She'an Valley, northern Jabal Nablus, Bilad al-Ruha/Ramot Menashe, and the northern part of the Sharon plain. In 1596 Umm al-Fahm appeared in the tax registers as being in the Nahiya of Sara of the Liwa of Lajjun. It had a population of 24 households, all Muslim, and paid taxes on wheat, barley, summer crops, olive trees, occasional revenues, goats and/or beehives, and a press for olive oil or grape syrup.
Describing the social fabric of the villages, scholars noted thatUmm al-Fahm’s rise to regional ascendancy began with the migration and settlement of the Hebron Aghbariyya, Mahamid, and Jabarin clans from Bayt Jibrin during the late 18th –early 19th centuries. This population movement formed part of a significant wave of migration from Jabal al-Khalil (Hebron highlands) to the area of Jenin [...] The Mahajina, came to Umm al-Fahm from [the] Galilee, completing the village’s fundamental partition into four quarters (hārāt/hamāyil), each with their own headmen, guesthouses and allotments in the village’s common land (mushā‘). The Khalīlīs brought with them a new, ‘bunched settlement pattern’, involving a main settlement surrounded by satellite villages, hamlets, and farms for grazing and agriculture next to water sources and ancient ruins.During the 19th century, Umm al-Fahm became the heart of the so-called "Fahmawi Commonwealth" - a network of communities connected by family, economic and political ties. The Commonwealth dominated sections of Bilad al-Ruha/Ramot Menashe, Wadi 'Ara and Marj Ibn 'Amir/Jezreel Valley during that time.
Local government
The growing influence of fundamentalist Islam has been noted by several scholars.
Since the 1990s, the municipality has been run by the Northern Islamic Movement. Ex-mayor Sheikh Raed Salah was arrested in 2003 on charges of raising millions of dollars for Hamas. He was freed after two years in prison. Sheikh Hashem Abd al-Rahman was elected mayor in 2003. He was replaced in November 2008 by Khaled Aghbariyya.
Because of its proximity to the border of the West Bank, the city is named very often as a possible candidate for a land-swap in a peace treaty with the Palestinians to compensate them for land used by Jewish settlements. In a survey of Umm al-Fahm residents conducted by and published in the Israeli-Arab weekly Kul Al-Arab in July 2000, 83% of respondents opposed the idea of transferring their city to Palestinian Authority jurisdiction. The proposal by Avigdor Lieberman for a population exchange was rejected by Israeli Arab politicians as ethnic cleansing.
Economy
Since the establishment of Israel, Umm al-Fahm has gone from being a village to an urban center that serves as a hub for the surrounding villages. Most breadwinners make their living in the building sector. The remainder work mostly in clerical or self-employed jobs, though a few small factories have been built over the years. According to CBS, there were 5,843 salaried workers and 1,089 self-employed in 2000. The mean monthly wage in 2000 for a salaried worker was NIS 2,855, a real change of 3.4% over the course of 2000. Salaried males had a mean monthly wage of NIS 3,192 (a real change of 4.6%) versus NIS 1,466 for females (a real change of −12.6%). The mean income for the self-employed was 4,885. 488 residents received unemployment benefits and 4,949 received an income guarantee. In 2007, the city had an unofficial 31 percent poverty rate.
Haat Delivery is a food-delivery start-up based in Umm al-Fahm. The service was launched in 2020 and handles tens of thousands of orders a month.
Education
According to CBS, there are a total of 17 schools and 9,106 students in the city: 15 elementary and 4 junior high-schools for more than 5,400 elementary school students, and 7 high schools for more than 3,800 high school students. In 2001, 50.4% of 12th grade students received a Bagrut matriculation certificate.
Arts and culture
The Umm al-Fahm Art Gallery was established in 1996 as a venue for contemporary art exhibitions and a home for original Arab and Palestinian art. The gallery operates under the auspices of the El-Sabar Association. Yoko Ono held an exhibition there in 1999, and some of her art is still on show. The gallery offers classes to both Arab and Jewish children and exhibits the work of both Arab and Jewish artists. In 2007, the municipality granted the gallery a large plot of land on which the Umm al-Fahm Museum of Contemporary Art will be built.
Green Carpet is an association established by the residents to promote local tourism and environmental projects in and around Umm al-Fahm.
Sports
The city has several football clubs. Maccabi Umm al-Fahm currently play in Liga Leumit, the second tier of Israeli football. Hapoel Umm al-Fahm played in Liga Artzit (the third tier), prior to their folding in 2009. As of 2013, Achva Umm al-Fahm play in Liga Bet (the fourth tier) and Bnei Umm al-Fahm play in Liga Gimel (the fifth tier).
Voting patterns
In the 2022 election, 96 percent of voters in Umm al-Fahm voted for the Arab parties, while 2 percent voted for the parties of the center-left coalition led by Yair Lapid and 1 percent voted for the parties of the right-wing coalition led by Benjamin Netanyahu. Among the voters for the Arab parties, 42 percent voted for the Hadash–Ta'al list, while 39 percent voted for Balad and 19 percent voted for Ra'am.
Kaynak: Wikipedia – Umm al-Fahm · CC BY-SA 4.0
